תאונת דרכים ודרכי התמודדות

אנחנו מחזיקים בהגה מגביל צעיר, מתניידים מנקודה א’ לנקודה ב’, רוב הזמן בבטחה. אבל לא תמיד הדברים תלויים בנו ולפעמים לא עלינו, אנו מוצאים עצמינו בלב ליבה של תאונת דרכים ודרכי התמודדות הם קריטים כדי שתדעו באמת איך לעזור בעת הצורך. כשאנו יודעים איך נכנסנו אליה אבל לא יודעים איך נצא ממנה. זהו בהחלט תרחיש מצער אבל במדינת  בישראל קורות מדי שנה עשרות אלפי תאונות דרכים. חלק קטן מהן קטלניות, חלק לא מבוטל מסתיים בפגיעות-גוף.

פעולות ראשונות במקרה של תאונת דרכים

אם היית מעורב בתאונת דרכים ודרכי התמודדות מגוונות וחיוני לדעת אותם. בכל מצב, יש כמה דברים שחשוב לדעת –

  • דבר ראשון, אסור בתכלית האיסור להזיז ממקומם את כלי הרכב המעורבים בתאונה ואת הנפגעים בפרט. משום שלרובנו אין מושג לגבי מהות הפגיעות וחומרתן, במקרים כאלה, כל תנועה מיותרת עלולה רק להחמיר את מצבו של הנפגע. רק במקרה של סכנת חיים (החייאה, חילוץ מרכב בוער) יש לנסות לחלץ את הפצוע מו הזירה.
  • אם יש עדי ראייה לתאונה, מומלץ לרשום את פרטיהם כדי שהמשטרה תוכל להיעזר בהם להשלמת הדיווח על התאונה. לאחר גביית העדויות ניתן להזיז את הרכב המעורב בתאונה.
  • דווחו על התאונה מיד למשטרה. המוקדן יפעיל שיקול דעת בנוגע להזנקת אמבולנס/ צוות רפואי.
  • אם נפגעתם פיזית בתאונה, הקפידו לקבל העתק של דו”ח המשטרה על האירוע, שיאפשר לכם לקבל טיפול רפואי ראשוני בחדר המיון (ובהמשך, בבית החולים, לפי חומרת הפגיעה) ללא תשלום. אישור זה חיוני גם להליך תביעת הפיצויים על הנזקים שנגרמו בתאונה.

סוגי פציעות- עשה ואל תעשה

תאונות דרכים

הפציעות השכיחות הנגרמות לנפגעי תאונות דרכים מתחלקות למספר תחומים רפואיים, כאשר השכיחים שבהם, אלו התחומים שלהלן:

אורתופדיה– צליפת שוט, שברים בגפיים, פריצת דיסק, שבר בחוליה, קרע בכתף, פגיעה בברך, פגיעה במרפק, פגיעה בקרסול.

נוירולוגיה– זעזוע מוח, דימום מוחי, אפילפסיה, פגיעה עצבית בעמוד השדרה, פגיעה עצבית בגפיים.

שברים במפרק יגרמו לרוב בשל חבלות באנרגיה גבוהה כמו תאונת דרכים אך לא בהכרח. גם נפילה מגובה רב, התנגשות בעוצמה, יחשבו שבר בעקבות תאונה. אם נתמקד בשברים בברך למשל, אלו עלולים להתרחש בכל אחת משלושת העצמות המרכיבות את המפרק. קיימים סוגים שונים של שברים הנחלקים על פי שני פרמטרים מרכזיים: שבר סגור ושבר פתוח. ניתוח החלפת מפרק הברך לאחר תאונת דרכים יבחן ויקבע על פי הפרמטרים האלו.

הטיפול בשברים וקיבועם באופן כללי, חשוב ביותר לפני פינוי הנפגע. אי קיבוע השברים, או טיפול לא מתאים בהם, יכול להחמיר את מצב ההלם שבו נתון החולה ואת הנזק הנגרם לרקמות הרכות כולל עצבים ושרירים. את השברים יש לקבע בצורה שבה נמצאו, ואין כל צורך לנסות להחזירם למקומם. פעולה מסוג זה, המתבצעת בידי אדם לא מקצועי עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות חיוניות.

העברת הנפגע חייבת להתבצע בתנאים נאותים ובמידת האפשר באמבולנס ובשכיבה. אסור בתכלית האיסור  להעביר פצוע במכונית קטנה כאשר הפצוע מקופל במושב האחורי. הנזקים העלולים להיגרם לפצוע עקב כך הם לעתים חמורים יותר מהשהייתו בשטח, ומהמתנה לאמצעי העברה נאות. רצוי שכל הפצועים יועברו למתקן טיפול בשכיבה, במיוחד חשוב הדבר בפצועים קשה. פצועים עם חבלות בעמוד-שדרה, חובה להעביר כאשר הם קשורים למשטח קשה, או (בחולים שנפגעו באזור הצוואר) כאשר עמוד-השדרה הצווארי מקובע.

השארת תגובה