בישראל קיימות חברות רבות המפעילות שירותים דומים, אבל בהיקף מצומצם באופן משמעותי, של הפעלת אמבולנס אחד עד עשרה אמבולנסים, כולל אמבולנסים פרטיים, אמבולנסים של בתי חולים, מפעלים, משרד הביטחון, קיבוצים ועוד.
האמבולנסים הפרטיים מספקים שרות שגרתי וגם שירותי רפואת חירום, עם פתרונות מהירים שמספקים ללקוחות את הטיפולים הנוחים והמקצועיים ביותר.
הפינויים מתבצעים בשני סוגי רכבים:
פינוי דחוף – חירום
מקרים דחופים מתייחסים למצבים בהם חייו או בריאותו של אדם נמצאים בסיכון מידי ודורשים טיפול רפואי מהיר, כגון התקפי לב, שבץ או פציעות קשות. במקרים אלו, שירותי אמבולנס נקראים לתת טיפול חירום רפואי ולהסיע את החולה לבית חולים במהירות האפשרית. מטרת הפינוי הדחוף היא להציל את חיי החולה או למנוע פגיעה נוספת, וצוות האמבולנס ייתן עדיפות למתן טיפול רפואי הכרחי במהלך ההסעה.
פינוי אלקטיבי – שאינו דחוף
פינוי אלקטיבי באמבולנס הוא שירות הסעות מתוכנן לחולים הזקוקים לטיפול רפואי, אך מצבם אינו מסכן חיים באופן מידי. מטופלים אלו עשויים לדרוש השגחה רפואית במהלך ההובלה, כגון אלו שעוברים פרוצדורות רפואיות או מועברים בין בתי חולים לטיפול מיוחד. שירותי אמבולנס אלקטיביים מתוכננים בדרך כלל מראש ועשויים לכלול ציוד נוסף או כוח אדם כדי להבטיח את הנוחות והבטיחות של המטופל במהלך הנסיעה.
בזכות הפריסה המיוחדת של מעל 100 אמבולנסים ו-20 ניידות טיפול נמרץ, קופות החולים נשענות ומשתמשות בנו לפינויי חרום ואלקטיבי.
לסיכום, ההבדל העיקרי בין פינוי דחוף לאלקטיבי באמבולנס הוא הדחיפות והנחיצות של ההובלה. מקרים דחופים מצריכים טיפול רפואי מיידי כדי להציל את חיי המטופל או למנוע פגיעה נוספת, בעוד פינוי אלקטיבי מתוכנן ומתוכנן לספק טיפול רפואי במהלך ההובלה במצבים שאינם מסכני חיים.
